שאלה: האם כשיבוא משיח תמשיך להיות ילודה? זאת קושיא הרי כתוב שבעולם הבא כולם יסיימו את התיקון שלהם אז איזו נשמות ירדו לעולם?

תשובה: שאלתך נובעת מחוסר הבדלה בין ימות המשיח לבין עולם הבא שהם שני דברים שונים אחד מהשני.

הרמב"ם כותב על "ימות המשיח" שהם ימים בדיוק כמו שאנו חיים כיום ואין בטל מהם שום דבר למעט כך שיתבטל הסבל והצרות מהעולם. וכך היא לשון קודשו של הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק יב' ה"א : "אל יעלה על הלב שבימות המשיח, ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך ...הגמרא בשבת דף ל' עמוד ב' כותבת "כי הא דיתיב רבן גמליאל וקא דריש: עתידה אשה שתלד בכל יום..." כלומר תמשיך הילודה ולא יהיו חודשי הריון אלא ילדו בו ביום... [ב] אמרו חכמים, אין בין העולם הזה לימות המשיח, אלא שיעבוד מלכויות בלבד" עכ"ל.

עם זאת העולם הבא הוא דבר שונה וישנם ג' דעות בראשונים מה יהיה בעולם הבא: דעת הרמב"ם הלכות תשובה פרק ח' : "העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת, הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה, ולא יארע דבר בו מן הדברים שמארעין לגופות בעולם הזה, כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן".

דעת הרס"ג, הראב"ד ורוב הראשונים: העולם הבא הוא הזמן שיבוא אחרי ובעקבות ימות המשיח. אז תהיה תחיית המתים, ונשמות כל המתים יקבלו את שכרם או את עונשם (גן עדן וגיהנום) על מעשיהם בעולם הזה. לדעתם גם בעולם הבא ייתכנו גם חיים גשמיים בגוף.

דעת הרמב"ן: לדעת הרמב"ן יש לחלק בין התהליך הפרטי שעוברת כל נשמה אחר יציאתה מהעולם הזה. כל נשמה מגיעה לעולם הנשמות שם היא נידונה על כל מעשיה, ומקבלת שכר ועונש על מעשי העולם הזה. הנשמה לאחר מותה אינה נמצאת בגוף גשמי. אלא היא בעולם ובמציאות רוחניים. חוץ מזה, לאחר ימות המשיח, כאשר העולם יגיע לקיצו, יגיעו ימות העולם הבא. ימים אלו יהיו ימי חיים של נשמות בתוך גוף. תהיה בהם תחיית המתים, ויתקיים אז דין כללי על כל מעשי ימי העולם הזה של כל האנושות בכל הדורות - 'יום הדין הגדול'.

כעת ניתן לענות על שאלתך, ילודה תהיה בימות המשיח כרגיל כיוון שעדיין עולם כמנהגו נוהג אך בימי העולם הבא שיהיה תיקון מושלם בעולם ובנשמות ישראל כדברייך לא תהיה שייכת ילודה.

                                                                               בהערכה רבה

                                                                                         יהודה עובדיה